תפריט
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול ממוקד, קצר מועד (אפשר לראות שינוי כבר אחרי 6-12 מפגשים), מכוון מטרה. במחקרים רבים נמצא יעיל בטיפול בחרדות, דכאון, וערך עצמי נמוך.
בטיפול יש התייחסות לחלק החשיבתי, הפיזיולוגי, ההתנהגותי והרגשי. כשהמטרה היא ליצור שינוי. שינוי תפיסתי, חשיבתי, שינוי התנהגותי שישפיע על הרגש.
הטיפול הוא מובנה, יש פרוטוקולים מסודרים לכל הפרעת רגש. יש כ 150 כלים וטכניקות, טבלאות, שאלות, שאלונים. השיטה מאוד מסודרת, עשירה בכלים, ויעילה.
בשיטה זו, המטופל הוא אקטיבי, פעיל. התובנות של הטיפול מתורגמות לשינוי ביום יום. המטופל מקבל משימות/תרגילים למשך השבוע. ככל שהמטופל פעיל יותר, בעל מוטיבציה גבוהה לשינוי, כך הוא יכול לראות תוצאות טובות יותר ובעצם לקצר את משך הטיפול או להגדיר לעצמו מטרות חדשות.
לרוב, קשה להגיע ל”ריפוי מוחלט”. בדרך כלל במהלך הטיפול יש הטבה במצב הרגשי, אבל בהמשך בעת משבר, לחץ או קושי, יש למוח שלנו נטייה לחזור לאותה חשיבה תבניתית שמלווה אותנו בכל חיינו, ואנו עלולים לחוות שוב את אותו הקושי הרגשי.
המטרה העיקרית של הטיפול היא לאפשר למטופל “לעמוד על הרגליים בכוחות עצמו”, כלומר, לרכוש כלים שבאמצעותם הוא ידע לווסת את עצמו, ללמד את עצמו מתי המחשבות שלו לא יעילות, ולהחליף אותן במחשבות אדפטיביות, שמשנות את .הרגש השלילי (חרדה או דכאון). כלומר: לא לפתח תלות במטפל.
ברגע שרכשתי כלים, אני יכולה לטפל בעצמי ביעילות גבוהה
הבנה של דפוסי חשיבה, הטיות שיפוטיות, והבנייה קוגניטיבית מחודשת.
חשיבה חוקרת – הפרדה בין עובדות והשערות. ביסוס עובדות מציאותיות.
חשיפות – שינוי התנהגותי מובנה, מדורג, בהתאם ליכול הכלה של המטופל.
עבודה פזיולוגית – לימוד טכניקות הרפיה באמצעות ביו פידבק.
מיינדפולנס – טכניקת מדיטציה מערבית, מאפשרת תחושת קבלה, שלווה, ריכוז.
ויצמן 6, כפר יונה.
חרדה היא מנגנון הגנה של הגוף. חרדה היא כמו אזעקה שנועדה להתריע מפני סכנה. לפעמים האזעקה מתקלקלת ומופעלת בעוצמה גבוהה שלא לצורך
ואז צריך להסביר לגוף, שאין כאן סכנה אמיתית והכל בסדר.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בשילוב עם ביו פידבק נמצא ע"י מחקרים רבים יעיל מאוד לטיפול בחרדות.
הצד החשיבתי: העיוותים בחשיבה וההבניה החשיבתית המחודשת.
הצד הפזיולוגי : תהליכים פיזיולוגיים שמתרחשים בעת חרדה וללמוד כיצד להרגיע את הגוף.
הצד ההתנהגותי: התמודדות עם הימנעויות באמצעות חשיפות והדרגתיות.
הפרעת פאניקה.
אגורופוביה.
חרדה כללית.
חרדת בריאות.
פוביות.
חרדה חברתית.
חרדת בחינות.
חרדה ביצוע בפני קהל.
דיכאון הוא הפרעה נפשית שכיחה שעלולה להשפיע באופן ניכר על איכות החיים של האדם.
תסמינים עשויים לכלול גם תחושות אשמה או חוסר ערך, עייפות, קשיי ריכוז, הפרעות שינה,
שינויים בתיאבון ומחשבות אובדניות.
דיכאון יכול להופיע בדרגות חומרה שונות, מקלה ועד חמורה, ולעיתים מלווה בתסמינים גופניים.
דיכאון הוא אחת ההפרעות הנפשיות השכיחות בעולם.
במחקר שנערך 2010 ע”י ג’קובי, נמצא כי 38% מהאוכלוסייה סובלת מהפרעה נפשית. 9% מהם
סובלים מדיכאון, בישראל שיעור האוכלוסייה הרבה יותר גבוה. רובם לא מקבלים עזרה.
נשים
נוטות לסבול מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר מגברים, וההפרעה יכולה להופיע בכל גיל,כולל בקרב ילדים ובני נוער.
דיכאון עלול להופיע כהפרעה ראשונית או כחלק ממצב בריאותי רחב יותר, כמו דיכאון לאחר לידה או דיכאון הנלווה להפרעות חרדה.
CBT הוא אחד הטיפולים היעילים והמוכחים לדיכאון.
הגישה מתמקדת בזיהוי והבנה של דפוסי מחשבה שליליים אוטומטיים המשפיעים על מצב הרוח
וההתנהגות.
הטיפול כולל עבודה על שינוי דפוסי חשיבה שליליים ובלתי מועילים, כמו גם תרגול מיומנויות
להתמודדות טובה יותר עם מצבים מעוררי מצוקה.
בנוסף, מושם דגש על חזרה הדרגתית לפעילויות מהנות ומשמעותיות שהוזנחו במהלך התקופה
הדיכאונית.
במקרים מסוימים, הטיפול ב-CBT משולב עם טיפול תרופתי, בהתאם להמלצת פסיכיאטר.
טיפול קצר מועד ומכוון מטרה.
מקנה כלים יישומיים להתמודדות גם לאחר סיום התהליך הטיפולי.
מתאים לטיפול במגוון רחב של דרגות דיכאון, כולל במצבים של דיכאון קל ובינוני.
דכאון זו מחלה שאפשר להסתיר אותה. לשים מסכה. להמשיך את החיים. אבל היא פוגעת באיכות החיים. על כל צעד ושעל מתהלכת ומלווה עננה אפורה. ולעיתים כשלא מטופלת יכולה להחמיר ולפגוע גם בסביבה – במשפחה, זוגיות, בתפקוד בעבודה, בבריאות.
הרבה פעמים לא מדובר בבעיות אובייקטיביות שגורמות להרגשה אלא המחשבות השליליות על המציאות שיוצרות את הרגש האפור. כמו שאמר אפיקטטוס “לא אירועים הם שמפריעים לנו אלא ההשקפות שיש לנו עליהם”
טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא יעיל מאוד בטיפול בדיכאון.
סטרס
הוא תגובה טבעית של הגוף למצבים של לחץ ואיום. במקור, תגובה זו נועדה לעזור לנו
להתמודד עם סכנות בטבע – הגוף מכין את עצמו לפעול במהירות באמצעות הפעלת מנגנון
"הילחם או ברח" (Fight or Flight). במצבים אלו מופרשים בגוף הורמוני סטרס כמו
קורטיזול ואדרנלין, מה שמוביל לעלייה בדופק, נשימה מהירה, וכיווץ
שרירים.
הבעיה מתחילה כאשר סטרס הופך לכרוני- כלומר, כשהגוף נשאר במתח מתמשך גם כשאין איום ממשי.
מצב כזה עלול לגרום לפגיעה פיזית ונפשית משמעותית.
בגוף:
כאבי ראש, בעיות עיכול, דופק מוגבר, לחץ דם גבוה, מתח שרירים, בעיות
שינה.
ברגש:
עצבנות, חרדה, תחושת הצפה, שינויים במצב הרוח.
בהתנהגות:
חוסר שקט, דחיינות, פנייה לאכילה רגשית, המנעות ממטלות חשובות, ירידה בביצועים, בעבודה או בלימודים.
מתח כרוני עלול להוביל להתפרצות או החמרה של מחלות
פיזיולוגיות, כגון מחלות לב וכלי דם, בעיות במערכת העיכול, מחלות עור,
ופיברומיאלגיה. כמו כן, סטרס משפיע על איכות החיים הרגשית והחברתית שלנו – פוגע
בזוגיות, בתפקוד המשפחתי והחברתי, וביכולת שלנו ליהנות מחיי היומיום.
הביו-פידבק
משלב תחום ישן וחדש: הוא נשען על טכניקות הרפיה עתיקות יחד עם גישות מערביות
מתקדמות ומדעיות.
זוהי
שיטה שמסייעת למטופל להשיג שליטה בתגובות פיזיולוגיות בלתי רצוניות, כמו דופק מהיר
או מתח שרירים. תהליך זה מתבצע באמצעות מכשור מתקדם שמודד את התגובות הפיזיולוגיות
בזמן אמת ומספק משוב מיידי על מה שמתרחש בגוף. בעזרת המידע הזה, המטופל לומד
בהדרגה איך לשלוט בתגובות הגופניות, להרגיע אותן ולמנוע מהן להחריף את המצוקה
הרגשית או הפיזיולוגית.
סימפטומים רגשיים:
חרדות.
מתח כללי.
הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות.
נדודי שינה.
אי שקט נפשי.
שינויים במצב הרוח.
מצבים פיזיולוגיים הקשורים למתח:
פיברומיאלגיה.
כאבי ראש.
לחץ דם גבוה.
הזעת יתר.
מחלת ריינאוד (Raynaud).
תסמונת המעי הרגיז.
מחלות עור.
חריקת שיניים.
בעיות במערכת כלי הדם והלב.
טיניטוס (צלצולים באוזניים).
טיפול
בביו פידבק:
הביו-פידבק
מציע דרך אפקטיבית להשגת שליטה על תגובות פיזיולוגיות ומאפשר למטופל להחזיר את
השליטה על בריאותו הפיזית והרגשית. בטיפול, תלמדו לזהות את הסימנים המקדימים למתח
ולווסת אותם בזמן, כך שתוכלו לשפר את איכות החיים ולהפחית את השפעות הסטרס המתמשך.
שמי נטעלי בן שחר, ואני מטפלת קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ועו"סית קלינית. כיום אני מטפלת בקליניקה פרטית מתוך תחושת שליחות, מתוך אמונה שיחס אישי וכלים מותאמים יכולים לחולל שינוי משמעותי.
במהלך ההתמחות שלי עבדתי במחלקת תחלואה כפולה ובמרפאות החוץ של בית חולים לב השרון, שם טיפלתי במצבי משבר מורכבים, שכללו שילוב של הפרעות רגשיות והתמכרויות. ניסיוני לימד אותי שהכלים מעולם ה-CBT נותנים מענה אפקטיבי והקלה למגוון רחב של מצוקות.
המסגרת הטיפולית שאני מציעה היא לא רק מקום להקלה רגשית אלא גם מרחב לימודי והתפתחותי. אנחנו צועדים יחד, יד ביד, בדרך חדשה- לפעמים קצת קשה – אך מתגברים ביחד על המכשולים ומגיעים למקום טוב יותר. משם אפשר להמשיך לצעוד בבטחה גם באופן עצמאי.
בניגוד לשיטות טיפול המתמקדות בעבר, יחסים מוקדמים ודמויות משמעותיות, ה-CBT
מתמקד בכאן והעכשיו. פחות שואלים "למה זה קרה לי?", ויותר מתמקדים ב"איך אני יכול/ה להתמודד עכשיו?".
הגישה הזו כוללת כלים מעשיים שמסייעים לשנות דפוסי חשיבה ורגש, לעיתים כבר במהלך מפגש בודד.
במסגרת הטיפול אני משלבת ארבעה מרכיבים עיקריים:
התנהגותי: בניית סדר יום, שילוב פעילות גופנית, שיפור הרגלי תזונה ושינה.
מחשבתי: איתור אמונות יסוד ודפוסי חשיבה לא מציאותיים, ושינוי שלהם.
רגשי: שימוש במיינדפולנס כדי לפתח התבוננות פנימית וקבלה.
פיזיולוגי: ויסות מדדים פיזיולוגיים באמצעות תוכנת ביו-פידבק.
חרדות (חרדה חברתית, התקפי פאניקה, פחדים כלליים).
דכאון.
ערך עצמי נמוך.
מצבי משבר (כגון שינויים משמעותיים בחיים, אובדן, או פרידה).
מתח.
אנשים מגיעים לטיפול פעמים רבות כשהם חווים רגש מכביד – פחד, עצב, או חרדה – שמפריע להם בתפקוד היומיומי. התחושות הכבדות עלולות לפגוע בתעסוקה, בזוגיות, בקשרים חברתיים, ולעיתים גם בעצמי. אבל לא צריך לחכות עד שכבר אי אפשר יותר. כמו שלא נמתין לחום גבוה כדי לגשת לרופא, כך גם עם רגשות – אפשר וחשוב לקבל עזרה כבר בתחילת המצוקה.
טיפול ממוצע אורך 6-12 מפגשים, ובמקרים רבים אפשר לראות שינוי והקלה כבר לאחר מספר פגישות ראשונות.
אני נשואה ואמא לשלוש בנות מקסימות, ומכירה היטב את אתגרי האיזון בין חיי משפחה, קריירה, וזמן לעצמי. לצד הטיפול שאני מעניקה למטופלים, אני משתמשת גם בעצמי בכלים מעולם ה-CBT. הכלים הללו סייעו לי רבות באיזון הנפשי ובהתמודדות עם לחצי היומיום, והם ממשיכים לתרום לשיפור הרווחה האישית שלי בחיי. אני מאמינה שכמטפלת, החוויה האישית עם הכלים שאני מעבירה לאחרים מחזקת את האותנטיות שלי ואת היכולת שלי להזדהות ולהתחבר למטופלים.
אני זמינה לטיפול בקליניקה הפרטית שלי, וגם דרך הזום או מפגשים מקוונים אחרים, כדי לתת מענה גמיש לכל מי שמחפש תמיכה.
אני כאן בשבילכם. מוזמנים להרים טלפון ולקבוע פגישה.